בַּיִת » מעבר לקרקע: מהפכת התות התלוי
גידול תותים עובר טרנספורמציה, כאשר מגדלים נוטשים יותר ויותר גידול מסורתי בקרקע לטובת מערכות במצע מנותק, ובמיוחד מרזבים יעודיים. התוצאות מדברות בעד עצמן: יבולים גבוהים באופן דרמטי, תחלופת יבולים מואצת וניצול משאבים אופטימלי.
מחקרים משכנעים מראים שתותים הגדלים במצעים אורגניים כמו קוקוס או כבול עולים באופן עקבי על עמיתיהם המבוססים על אדמה הן במשקל הפרי והן באיכות הכוללת. ביצועים מעולים אלה נובעים מחמצון משופר באזור השורשים ויעילות משופרת של ספיגת חומרים מזינים (Miceli et al., 2008; Licastro et al., 2025). מגדלים מסחריים ישראלים מדווחים על עלייה של עד 100% ביבול בהשוואה לאזורי גידול מקבילים בעת מעבר למערכות ללא אדמה.
היתרונות חורגים מעבר לפרודוקטיביות גרידא. סביבות ללא אדמה מפגינות אחידות יוצאת דופן, עם פחות נזק משמעותי לפרי הודות למערכת הגידול המוגבהת המונעת מגע בין הפרי לקרקע והיבולים מבשילים מוקדם יותר, כולם גורמים קריטיים לעמידה בחלונות שוק צפופים ולביצוע מחזורי קציר מרובים מוצלחים. יכולת חיזוי זו מאפשרת למגדלים לתאם טוב יותר עם מפיצים וקמעונאים, להפחית בזבוז ולמקסם את הרווחיות.
בעוד שהשקעת הון ראשונית בתשתית ללא קרקע עשויה לעלות על השיטות המסורתיות, התשואה ארוכת הטווח על ההשקעה מוכיחה את עצמה כמשכנעת. מגדלים חווים הפחתות משמעותיות בעלויות העבודה, קשיים בקטיף, שימוש בחומרי הדברה וצריכת מים, במיוחד כאשר הם פועלים בתוך מתקני חקלאות סביבתית מבוקרת (CEA). מערכות חממה מתוחכמות אלו מאפשרות שליטה מדויקת על משתנים סביבתיים, כולל עוצמת אור, רמות לחות ולוחות זמנים של דישון – ובכך מספקות למעשה חקלאות מדייקת בקנה מידה מסחרי (Alavi et al., 2025).
היתרונות הסביבתיים מחזקים עוד יותר את הטיעון לאימוץ. הערכות מחזור חיים עדכניות מגלות כי ייצור תותים ללא אדמה מייצר פחות פליטות פחמן לקילוגרם פרי בהשוואה לשיטות קונבנציונליות מבוססות אדמה, במיוחד כאשר משלבים פרוטוקולים לשימוש חוזר במצעים (Licastro et al., 2025). יתרון קיימות זה ממצב את המגדלים לטובה בשווקים בעלי מודעות סביבתית גוברת.
גידול ללא אדמה התפתח מטכניקה ניסיונית לאסטרטגיה מסחרית מרכזית. עבור מגדלים המחפשים ייצור יעיל וניתן להרחבה ללא מגבלות של איכות וזמינות האדמה, הראיות ברורות: בחקלאות תותים מודרנית, "ללא אדמה" באמת אומר יותר.